🪔 שמות משפחה של יוצאי פרס ואיראן

יהדות פרס, שיראז ואספהאן. במאגר שלנו 59 שמות משפחה שמקורם בקהילה הזו. לחצו על שם כדי לראות את מקורו ואת השמות הפרטיים שמתאימים לו.

• אברהימיאןמן השם אברהם בצורתו הפרסית (אבראהים) עם הסיומת ״־יאן״. הסיומת ״־יאן״ בפרסית מציינת שייכות למשפחה, כלומר ״בני משפחת״.
• אברישמימן המילה הפרסית אברישם (משי), כלומר סוחר משי או אורג משי.
• אהוואזיעל שם העיר אהוואז שבאיראן. העיר שוכנת בדרום־מערב המדינה. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• אספהנישם מוצא מן העיר אספהאן, שהייתה מן הקהילות היהודיות הגדולות באיראן.
• אראכיעל שם העיר אראכ שבאיראן. בעבר נקראה העיר סולטאנאבאד. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• בורוג׳רדיעל שם העיר בורוג׳רד שבאיראן. בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה במערב המדינה. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• בושהריעל שם העיר בושהר שבאיראן. זו עיר נמל לחוף המפרץ הפרסי. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• ג׳ווהרימן המילה הפרסית והערבית ג׳ווהר (אבן יקרה), כלומר סוחר תכשיטים ואבני חן.
• גולסטאנימן המילה הפרסית גולסטאן, גן ורדים.
• גולפייגאניעל שם העיר גולפייגאן שבאיראן. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• גילאנישם מוצא מחבל גילאן שלחוף הים הכספי. הסיומת '-י' בפרסית מציינת שייכות, כאן לחבל ולא לעיר. השם אינו בלעדי ליהודים.
• דאוודימן השם דוד בצורתו הפרסית, דאווד. שם אבות, מופיע גם במשפחות מוסלמיות.
• דוידיאןשם משפחה הנגזר מן השם הפרטי דוד, בסיומת משפחתית פרסית. הוא מתועד בקרב יהודי איראן, אך אינו בלעדי ליהודים ואינו מוכיח ייחוס לדוד המלך.
• דמאוונדיעל שם העיר דמאוונד שבאיראן. העיר שוכנת למרגלות הר דמאוונד, ההר הגבוה במדינה. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• דניאלפור״בן דניאל״. הסיומת ״־פור״ בפרסית פירושה ״בן״. לפי המסורת קבר דניאל נמצא בעיר שושן שבאיראן.
• המדאנישם מוצא מן העיר המדאן שבאיראן, שבה לפי המסורת נמצא קבר אסתר ומרדכי.
• הרוניאןמן השם אהרון בצורתו הפרסית (הארון) עם הסיומת ״־יאן״. הסיומת ״־יאן״ בפרסית מציינת שייכות למשפחה, כלומר ״בני משפחת״.
• זנג׳אניעל שם העיר זנג׳אן שבאיראן. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• זרגרבפרסית: זַרְגַר, צורף זהב (זר = זהב). צורפות הייתה מקצוע נפוץ בקרב יהודי איראן.
• חונסאריעל שם העיר חונסאר שבאיראן. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• חוראסאנישם מוצא מחבל חוראסאן שבצפון-מזרח איראן, שמרכזו העיר משהד. הסיומת '-י' בפרסית מציינת שייכות, כאן לחבל ולא לעיר. השם אינו בלעדי ליהודים.
• חכיםשם מקצוע במשמעות רופא, המתועד בקרב יהודי איראן. במרחב הערבי והפרסי המילה עשויה לציין גם חכם.
• חכימזאדה״בן הרופא״ או ״בן החכם״. הסיומת ״־זאדה״ בפרסית פירושה ״נולד ל־״, כלומר ״בן של״.
• חכימישם משפחה המתועד בקרב יהודי איראן. ברשימת השמות של אפרים דרדשתי הוא נמנה עם שמות הקשורים לתחום הרפואה, מן התואר חכים, רופא. אין להסיק ממנו את מקצועם של נושאי השם כיום.
• חכימיאןשם משפחה המתועד בקרב יהודי איראן. ברשימת השמות של אפרים דרדשתי הוא נמנה עם שמות הקשורים לתחום הרפואה. אין להסיק מן השם לבדו מקצוע או ייחוס של משפחה מסוימת.
• טהראנישם מוצא מן העיר טהראן שבאיראן, המתועד גם בקרב יהודי איראן. הוא אינו בלעדי ליהודים ואינו קובע את מקום לידתו של נושא השם כיום.
• טויסרקאניעל שם העיר טויסרקאן שבאיראן. לפי המסורת נמצא בעיר קבר הנביא חבקוק. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• יוספיאןמן השם יוסף עם הסיומת ״־יאן״. הסיומת ״־יאן״ בפרסית מציינת שייכות למשפחה, כלומר ״בני משפחת״.
• יזדיעל שם העיר יזד, מרכז יהודי עתיק בפרס.
• יעקוביאןמן השם יעקב בצורתו הפרסית (יעקוב) עם הסיומת ״־יאן״. הסיומת ״־יאן״ בפרסית מציינת שייכות למשפחה, כלומר ״בני משפחת״. השם מופיע גם אצל ארמנים.
• ירושלמישם משפחה עברי שפירושו 'מירושלים' או 'בן ירושלים'. הוא מתועד ברשימת שמות של יהודי איראן. משמעותו אינה מוכיחה שמשפחה מסוימת עלתה לירושלים ולאחר מכן שבה לאיראן.
• כאשאניעל שם העיר כאשאן שבאיראן. קהילת כאשאן הייתה ממרכזי הלימוד של יהודי פרס. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• כהאןהגייה פרסית של כהן, נפוצה בקרב יוצאי איראן.
• כלימי״כלימי״ הוא כינוי פרסי מסורתי ליהודים: ״כלים אללה״, ״זה שדיבר עם האל״, הוא כינוי למשה רבנו, והיהודים נקראו על שמו.
• כרמאנישם מוצא מן העיר כרמאן שבאיראן.
• כרמנשאהיעל שם העיר כרמאנשאה שבאיראן. העיר שוכנת במערב המדינה, ליד גבול עיראק. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• כשיעל שם העיר קאשאן שבאיראן.
• לאריעל שם העיר לאר שבאיראן. העיר שוכנת בדרום המדינה, ובה הייתה קהילה יהודית ותיקה. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• לויאןהשם לוי עם הסיומת הפרסית '-יאן', המציינת שייכות למשפחה. משמעות השם אינה מוכיחה ייחוס ללוויים.
• מוסאזאדה״בן משה״ (מוסא היא הצורה הפרסית והערבית של משה). הסיומת ״־זאדה״ בפרסית פירושה ״נולד ל־״, כלומר ״בן של״.
• מופזהשם מתועד במשפחתו של שאול מופז, שמוצאה באיראן. לפי עדות משפחתית שפורסמה ב-Jewish Journal, שם המשפחה הקודם היה Mofassaskar. אין במקור ראיה לתפוצת השם בקרב יוצאי טהראן בכלל.
• מורדימפרסית: מוראד - "משאלה", שם פרסי־יהודי נפוץ.
• מלאיריעל שם העיר מלאיר שבאיראן. העיר שוכנת במערב המדינה, לא רחוק מהמדאן. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• משהדישם מוצא מן העיר משהד שבצפון-מזרח איראן. אחרי האסלום הכפוי ב־1839 שמרו רבים מיהודי העיר על יהדותם בסתר.
• נהאוונדיעל שם העיר נהאוונד שבאיראן. מן העיר יצא במאה ה־9 בנימין הנהאוונדי, מראשוני ההוגים של הקראים. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• נוראנימן המילה נור (אור), כלומר ״מואר״ או ״זוהר״. מופיע גם במשפחות מוסלמיות.
• נטנזיעל שם העיר נטנז שבאיראן. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• ניסןמחודש ניסן העברי - חודש האביב והגאולה. נפוץ בקהילות פרס ובבל.
• ניסנוב"בנו של ניסן" בסיומת -וב.
• ניקבחתבפרסית: ניק (טוב) ובחת (מזל), כלומר ״בר מזל״.
• ניקפורבפרסית: ״בן טוב״ (ניק = טוב). הסיומת ״־פור״ בפרסית פירושה ״בן״.
• סמנאניעל שם העיר סמנאן שבאיראן. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• סננדג׳יעל שם העיר סננדג׳ שבאיראן. זו בירת כורדיסטן האיראנית, ויהודיה דיברו ארמית חדשה. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• קזוויניעל שם העיר קזווין שבאיראן. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• רביזאדה״בן הרב״. הסיומת ״־זאדה״ בפרסית פירושה ״נולד ל־״, כלומר ״בן של״.
• רשתיעל שם העיר רשת שבאיראן. העיר שוכנת בצפון המדינה, ליד הים הכספי. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• שושתריעל שם העיר שושתר שבאיראן. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.
• שירזי"בן שיראז" - עיר מרכזית ליהדות פרס, ערש השירה הפרסית.
• תבריזיעל שם העיר תבריז שבאיראן. העיר שוכנת בצפון־מערב המדינה. הסיומת ״־י״ בפרסית מציינת שייכות, ולכן השם פירושו ״מן העיר״. רבים מיהודי איראן בחרו שם כזה כשנקבעו שמות המשפחה במדינה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20.